מדוע המצרים לקו על המים יותר מאשר במצרים?

ויגד אברהם: במצרים עמדה להם זכות של אכסניה לעם ישראל, כפי שכתוב: "…לא תתעב מצרי, כי גר היית בארצו" (דברים כג, ח), וקיבלו רק עשר מכות, אולם על הים לא עמדה להם זכות.

הרב ברוודא: על התעוזה שהיתה להם לצאת אחרי עם ישראל למלחמה, לאחר שראו את הניסים הגדולים בארץ מצרים.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה – דַּיֵּנוּ

מה היתה התועלת בעצם העמידה לפני הר סיני ללא קבלת התורה?

עירובין דף ק: אם לא היתה ניתנת התורה, היינו לומדים צניעות מחתול וחריצות מנמלה וכיו"ב. כלומר – גם אם לא היתה ניתנת התורה היינו צריכים לקיימה, אך אנו מודים להקב"ה,  שנתן  לנו  את התורה.

אלשיך: בקרבתם להר סיני, פסקה מהם זוהמה, וכתוצאה מכך הגיעו לדרגת אדם הראשון לפני החטא, שיכל להשיג את שרשי המצוות.

מלבי"ם: אין הכוונה, שדי לנו ללא קבלת התורה, אלא דיינו להלל את הקב"ה ולשבחו, גם אילו לא קיבלנו את התורה.

רבי יחזקאל לוינשטיין: עצם ההוצאה ממצרים ומהשעבוד של פרעה, די בו כדי לחייבנו, לקיים את התורה, גם ללא נתינתה, שהרי האבות קיימו את התורה עוד לפני שניתנה.

הרב כהנמן: במעמד הר סיני המלאכים התווכחו עם הקב"ה והתנגדו שעם ישראל יקבל תורה. שורש הויכוח היה נעוץ בשאלה – מי יקבע מה אומרת התורה, יפרש אותה ויפסוק על פיה את הפסקים. המלאכים התנגדו לנתינתה לבני אדם, ורצו לקבוע זאת בעצמם, אך הקב"ה החליט לתת אותה לעם ישראל. אנו מודים לו, ואומרים שגם אם לא היה נותן לנו את התורה (את האפשרות לפסוק פסקים ולפרש את התורה), אלא רק את המצוות – דיינו.

הסבא מסלבודקא: בהתקרבות להר סיני, השיג עם ישראל את ידיעת המצוות, כל אחת בפני עצמה, אבל ע"י נתינת התורה – הפכו המצוות למכלול אחד.

שפתי חיים: בעם ישראל מצד עצמם יש הכנה שראויה לעבודת ה', אבל במתן תורה, הקב"ה חידש בהם כח לפעול ולתקן את הבריאה יותר ברוחניות.

הרב זלזניק: גם ללא קבלת התורה היינו מקיימים את המצוות, אבל הקב"ה קירב אותנו להר סיני ונתן לנו את התורה, ואנו בבחינת מצווה ועושה, שעליו אמרו – "גדול המצווה ועושה".

הרב גרוסברד: בים סוף הגיעו בני ישראל למעלה רוחנית, שראו פני שכינה, אפילו שפחה, ועל כך – "דיינו".

אברבנאל: ולא נתן לנו את התורה – בכללותיה, פרטיה ודקדוקיה, אלא שהיה מסתפק במעט מצוות.

אש דת: התועלת שבהתקרבות להר סיני – לימוד הענוה, מהר סיני שהיה ענו.

כתב סופר: עם ישראל זכה למעלת האחדות, כשהתקרב להר סיני, חז"ל דורשים על הפסוק "ויחן שם ישראל…" – כאיש אחד בלב אחד.

רבי חיים סולובייצ'יק: גם אם לא היה נותן את התורה, בודאי שבע מצוות בני נח היו נשארות.

נודע ביהודה: התורה ניתנה לנו במתנה. אילו רק קירב אותנו להר סיני לקבל את התורה, ולא נתן לנו אותה במתנה, גם בזה דיינו, כיון שאנו מצווים ללמוד. קל וחומר – שהקב"ה נתן לנו אותה במתנה והיא רק שלנו.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל… וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר

מדוע מציין את המרור לאחר המצה, והרי במצרים השעבוד (מר) היה בתחילה, ורק אח"כ אפו את המצות?

מעשה ניסים: מטרתה העיקרית של הגאולה לעשותנו עבדי הקב"ה, והמטרה המשנית היתה ההצלה מהגלות והמרירות. אם המרור היה קודם, היה משתמע שעיקר הגאולה נועדה להוציאנו מהמרירות ומהשעבוד.

אברבנאל: רבן גמליאל מונה עפ"י סדר חשיבות הנס שנעשה בכל אחד מהשלושה. תחילה נס הפסיחה על בתי בני ישראל – פסח. לאחר מכן אפיית המצות, שבצקם לא החמיץ ובסוף – מרור, שעימו לא נעשה נס.

רבי ישראל סלנטר: מצה מסמלת את הגאולה, את התוצאה הסופית, ואילו מרור מסמל את השעבוד, את המניע והסיבה. בהתרחשות המעשה – הסיבה, המניע קודמים לתוצאה. אולם בסיפור המעשה, הסדר הפוך – תחילה מדברים על התוצאה (המצה) ורק אח"כ על הגורם, הסיבה (המרור).

חידושי הרי"מ: בני ישראל התרגלו לשעבוד, ולא התלוננו. הגלות נהייתה חלק מהם, עד שחשבו שלא ניתן לחיות בלעדיה. הקב"ה אמר להם – אני אוציא אתכם מהמצב שבו אינכם מבינים שאתם סובלים, ולאחר שתצאו ותאכלו מצות, תבינו כמה מרור היה בשעבוד.

מוציא מצה

מדוע לא מטבילים את המצה במלח?

רמ"א: פת נקיה אינה צריכה מלח.

מהר"ל: משום חביבות המצוה, יוצאים ידי חובה במצה, שאין עימה טעם אחר.

לבוש: כדי שהמצה תהיה תפלה כמו לחם עוני, ללא טעם נוסף.

לקט יושר: מלח מגן על ישראל. בליל הסדר איננו זקוקים להגנה נוספת, שכן לילה זה הוא ליל שימורים.

מרור

מדוע מטבילים את המרור בחרוסת?

רבי יוסף צבי סלנט: המצרים הראו לעם ישראל, סבר פנים יפות ונעימות, למרות שהתכוונו לשעבד את בנ"י. המרור, שטעמו מר בפנים (זכר למרירות והשעבוד), מטובל במתיקות בחרוסת (זכר ליחס "החיובי" שהיה בהתחלה שהיה מטובל במתיקות).

רבי אייזיק שר: המצרים מיררו את חיי אבותינו במצרים, אך בנ"י לא נתנו לצרות ולמרירות להשתלט עליהם, ועשו פעולות שמנעו זאת, כגון – שהיו מתייחדים מתחת לעץ התפוח, והראו שבתוך הצרות יש עתיד ותקוה. הקב"ה נגלה עליהם ועשה להם ניסים שהפיגו את המרירות וזכר לכך, אנו מטבילים חרוסת במרור, להמחיש את המרירות שהיתה עם טעם "מתוק".

כתב סופר: כדי שהעני יבטח בה' ויאמין שהכל לטובה, מטבילים את המרור בחרוסת, להראות שגם בעת הצרה (מרור) אנו מקוים לישועה ולימים טובים.

זֵכֶר לְמִּקְדָּשׁ כְּהִלֵּל, כֵּן עָשָׂה הִלֵּל… הָיָה כּוֹרֵךְ מַצָּה וּמָרוֹר וְאוֹכֵל בְּיַחַד

מדוע הלל היה כורך אותם ביחד?

כתב סופר: קרבן פסח זו מצות עשה, ומי שלא מקיימה חייב כרת. לעומת זאת מצוות מצה ומרור הן מצוות עשה רגילות. הלל מלמדנו להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, בכריכת שלשתן, הראה שכלם שוים בעיניו.

הרב להמן: הלל הוא הסמל של הענוה וההתבטלות, למרות שהיה מנהיג, בעל שיעור קומה. הלל מורה כיצד להמתיק את המרירות (אם יש), בחייו של יהודי, בכריכת המרירות עם מעט מהמתיקות.

אלשיך: כריכת המצה והמרור מסמלים דרך בעבודת ה'. המצה מרמזת על יצר הטוב, המרור – על יצר הרע. את הקב"ה עובדים גם ביצר הרע, שהרי חז"ל דרשו – "בכל לבבך – בשני יצריך, יצר הטוב ויצר הרע" (ברכות דף נד). עלינו לרתום את כח הרע לשירותו של הטוב בעבודת ה'.

דברי יואל: הלל אמר בכל יום ברוך ה', וקיבל הכל לטובה ובשמחה, גם אם היתה לו רעה באותו היום (ביצה דף טז). הלל רצה לרמוז גם בקרבן הפסח את שיטתו, שיש לקבל את הטובה ואת הרעה בשמחה באותה המידה. קרבן פסח ומצה מרמזים על הגאולה, מרור מרמז על השעבוד והגלות. הלל כרך הכל יחד ואכל בהסיבה בדרך של חירות.

הפוסט גליון תורתך שאלתי לחג פסח תשפ"ד הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

ליל הסדר – לילה מיוחד, מרובה במצוות ומשופע בהלכות, מנהגים ופעולות. בשורות הבאות נמליץ על הכנה והיערכות לקראת הלילה המיוחד, ליל הסדר, כדי שנקיים כראוי את מצוות ליל הסדר ובמרכזן סיפור יציאת מצרים, כמו גם את מצות 'והגדת לבנך'.

הדמויות המרכזיות בליל הסדר הם הילדים, ועלינו למצוא את הדרכים להשאיר אותם עירניים, ולהפעיל אותם, שישאלו / יאזינו / ישיבו לשאלות, שיהיו חלק פעיל מהסדר.

אתגרי ליל הסדר רבים : א. להחזיק את הילדים הקטנים ערים (גם בשבת רגילה), ב. להחזיק את כולם בריכוז למשך כל ההגדה, ג. לשלב את כולם בפרט במשפחה בה קיים פער בטווח הגילאים בין הגדולים לקטנים. ד. הבדלי מנהגים, בפרט כשלשולחן הסדר מסבות כמה משפחות, ה. אתגר חשוב, להתייחס לכולם, ללא הפליה. ו. להיות ערים וערניים לאורך כל הסדר (מייגע, בפרט לאחר ההכנות והניקיונות), ז. עמידה בזמנים, להספיק אכילת אפיקומן עד חצות, ח. לקיים את כל מצוות הלילה כראוי (חלקן דאורייתא), והאתגר המרכזי – שכולם יהיו מרוצים.

5 עקרונות חינוך בליל הסדר

ליל הסדר מושתת על חמישה עקרונות בחינוך, שנכונים לכל השנה, ובודאי לליל הסדר.

• מה נשתנה – דרך שאלה ותשובה. המלבי"ם אומר שסיפור בדרך שאלה ותשובה מעורר את התרגשות הלב. ר' יחזקאל אברמסקי ביאר שיש נעימות מיוחדת לדברים שנאמרים כתשובה לשאלה.
• המחשה – בליל הסדר אנו משתמשים בהמחשות רבות, כדוגמת כרפס, מרור, חרוסת ועוד. לכל פריט יש ייעוד וסיבה. כמו גם לפעולות השונות, שאנו עושים בליל הסדר כדוגמת יחץ, הסיבה ועוד. חז"ל הדגישו זאת במילים "יכול מראש חודש? … לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך".
• סיפור – "מעשה בר' אליעזר… והיו מספרים ביציאת מצרים…". בלילה הזה יש להרבות בסיפור יציאת מצרים, למעט בדרשות ופלפולים, כדוגמת 5 התנאים ותלמידיהם שעסקו בסיפור יצי"מ.
• חזרה ושינון – "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". לחזור ולשנן את הסיפור לילדים, כל אחד ברמתו. לא להסתפק בידיעה מהעבר, משנה שעברה.
• קליות ואגוזים – התגמול פעל עוד בימי חז"ל, כפי שאמרו לתת לילדים 'קליות ואגוזים'. מומלץ מאד להצטייד בליל הסדר בפרסים כתגמול לשאלה ו/או תשו בה יפ ה, כדי לעודד את הילדים להשתתף. [לוודא שאין בפרסים מוקצה, ושהממתקים אינם חלביים].

התארגנות לקראת ליל הסדר

1. ניתן לחלק את קטעי הקריאה, בפרט לילדים, שיתכוננו לקטע שיקריאו בפומבי בליל הסדר.
2. ניתן להשמיע לילדים את שירי ליל הסדר בימים שנותרו עד החג, שיכירו וילמדו.
3. עזרים לליל הסדר – הגדות לילדים, תמונות מספרות, אמצעי המחשה, פרסים, ממתקים.
4. חשוב להקפיד שמשתתפי הסדר (לא רק הילדים) ישנו בצהרי ערב פסח, שיהיו עירניים.
5. תחילת הסעודה בשעה מאוחרת יחסית, מומלץ לאכול (במגבלות ההלכתיות) בשעות שלפני החג.
6. הישיבה סביב שולחן הסדר הינו שלב רגיש, מעבר לזמן היקר שנמשך. כדי לחסוך עגמת נפש וזמן יקר, כדאי לארגן את סדר הישיבה סביב שולחן הסדר מבעוד יום, לפני כניסת החג.
7. שולחן הסדר מכיל פריטים רבים. מומלץ לארגן את השולחן מבעוד יום, לחסוך בזמן היערכות.
8. כדאי להכין מבעוד יום קערות לנטילת ידים, מגבות, קיטל לעורך הסדר (לנוהגים ללבוש קיטל).
9. להכין בקבוקי יין / מיץ ענבים, גביעים שיש בהם שיעור כהלכתו (לזכור להכשיר את הגביעים).
10. מצות. במידה ומשתמשים במצות יד, (בפרט אם נאפו ערב חג) לוודא הפרשת חלה.
11. בחלק ממצוות האכילה יש להקפיד על אכילת כזית/ים מצה או מרור, וכן שתיית רביעית ב 4- כוסות. הואיל ולא ניתן בליל הסדר למדוד, ראוי לוודא לפני החג מהם שיעורי האכילה והשתיה.
12. פריטי הסדר – כרפס, מרור, ביצה צלויה, זרוע צלויה, חרוסת, מי מלח.

13 . לזכור לכוון את שעון השבת, שיכבה בשעה מאוחרת מזו שבשבת רגילה.

דגשים לעורך הסדר

• להכין את ההגדה. לבוא לליל הסדר מוכנים עם שאלות ותשובות, רעיונות וסיפורים.
• לא לשלוח את הילדים מהשולחן לאחר שאלות 'מה נשתנה'. "משימתם" לא הסתיימה, היא רק החלה. בשלב זה אנו משיבים לשאלות הילדים. מטרת הקושיות היתה לקבל תשובות והסברים.
• יש ילדים שעל אף שהתאמנו ושרו יפה 'מה נשתנה' בימים שלפני החג, הם מקבלים בליל הסדר "פחד קהל" ומתביישים או מסרבים לשיר. לא ללחוץ עליהם!!! ולא לעשות ענין. אמנם 'מה נשתנה' נתקנה בתחילת ליל הסדר, אך ניתן לאפשר לילד לשיר בהמשך הסדר, כש"יתחמם" יותר.
• בקרב חלק מהעדות נהוג לערוך מחזה שבו ממחישים את יציאת מצרים. ראוי לאמץ מנהג זה.
• למצוא את הדרך לשלב את כולם, לתת לכל אחד את היחס הראוי. סביב השולחן מסבים ילדים ונוער בגילאים שונים, וברמות הבנה וידע שונים זה מזה.
• מומלץ לשלב את הילדים בקטעי הקריאה, בעיקר בשלבים הראשונים של תחילת ההגדה.
• בהגדה יש התייחסות לכל אחד מארבעת הבנים, כולל גם את הבן הרשע. מההתייחסות האישית ניתן ללמוד שיש לענות לכל אחד בהתאם להבנתו.
• ב'עשר המכות' מנהגים רבים לקרוא כל מכה ולהטיף באצבע מכוס היין. יש רבים שממשיכים בקריאת ההגדה. ראוי מאד להתעכב בנקודה זו (או בהמשך הסדר) עם הילדים, ולהאריך בתיאור עשר המכות עפ"י מדרשי חז"ל, בכמה מישורים:
  1. לפרט מה היה במכה. ניתן לפרט את חיי בני ישראל במקביל למכה שחוו המצרים.
  2. להסביר מה היו נזקי כל מכה והשלכותיה על המצרים.
  3. לתאר מדוע הוכו באותה מכה. נימוקים רבים אודות 'מידה כנגד מידה' .
  4. להאריך בהסבר מה היו הניסים במכה.

הסברים אלו, בתוספת קריאת ההגדה הם קיום מצוות סיפור יציאת מצרים.

• חשוב מאד להחמיא לילדים על כל שאלה / תשובה / רעיון. ראוי לתת לילד פרס או ממתק על כל השתתפות פעילה. תגמול מעודד אותם להשתתף באופן פעיל ומחזיק אותם עירניים בליל הסדר.
• מטרה חשובה בליל הסדר, שכל המסובים, בדגש על הילדים יזכרו את ליל הסדר, שיותיר בהם רושם רב. לצורך כך עלינו לוודא שלאורך כל הסדר נשמרת אוירה נעימה, ללא מתחים.
• לסיום, יש כלל "כל תכנית – על בסיס לשינויים". על אף שאנו נערכים ומכינים רעיונות והפעלות, יש מצבים שאינם צפויים. גם כשלא הכל פועל כמתוכנן, חשוב מאד "לזרום". יש לזכור שאוירה חיובית ולבבית סביב שולחן הסדר חשובה יותר מסיפור או רעיון נוסף.

בברכת חג כשר ושמח !!!

הרב חגי ולוסקי

052-9453811

Office@shaalti.co.il

מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת השבוע, שיעשירו את שולחן השבת?

מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/eKZ5q

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il

רוצים לשדרג את ליל הסדר?

קבלו בכל יום רעיון על ההגדה של פסח

להצטרפות לקבוצה שקטה בוואטסאפ לקבלת רעיון יומי על הגדה של פסח,

ניתן להצטרף בקישור https://chat.whatsapp.com/Bv9nWCsFo2c6RKNbLhQtvE.

ניתן להצטרף לקבוצה במייל, לאחר שליחת המילה 'חג' למייל office@shaalti.co.il.

הפוסט המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

חג המצות – חג הפסח

לקראת חג הפסח נתמקד במשמעות של שמות החג. בתורה מכונה החג בכינוי 'חג המצות', וכן אנו אומרים בברכת המזון ובתפילה. לעומת זאת, בחז"ל מכונה החג בכינוי 'חג הפסח', וכן מצוי בלשוננו: אנו מכנים את החג השני בפסח חג 'שביעי של פסח'. לספר שבו נשתמש בליל הסדר קוראים 'הגדה של פסח'. המסכת שנלמדים בה מרבית דיני החג נקראת 'מסכת פסחים'. חול המועד מכונה 'חול המועד פסח'. נשאלת השאלה, מדוע שינוי הלשון? מדוע בתורה הוא מכונה 'חג המצות', ואילו בלשוננו מכונה 'חג הפסח'?

אמונה בה'

נבאר זאת בשני אופנים: הראשון, בדרך משל (כמדומני שמעתי בשם המלבי"ם). משל למלך, שיצא לצוד בשדה ופגש רועה צאן שחילל בחליל. המלך התאהב בו ומינה אותו לאחד מעוזריו. תוך זמן קצר התקדם הרועה – עוזר המלך ועלה, עד שמינהו המלך לשר האוצר בממשלתו. השר הצעיר היה מאד אהוד ומקובל בקרב אזרחי המדינה. השרים קינאו בו על עלייתו המטאורית והחליטו להוציא עליו שם רע, שכביכול מעל וגנב מאוצר המלך ומחביא בביתו את האוצר הגנוב.

המלך שלח את שוטריו לערוך חיפוש מפתיע בביתו, כדי לבדוק את רכושו הפרטי. בחיפוש העלו חרס בידם, הם גילו דירה צנועה, ללא אוצרות זהב וכסף. במהלך החיפוש הופתעו לראות חדר אחד סגור. המלך הורה לפרוץ את המנעול ולפתוח את דלת החדר. משפרצו את הדלת גילו שבמרכז החדר, על הרצפה מונחים מקל, תרמיל וחליל. שר האוצר – בעל הבית נשאל לפשר הדבר, והשיב שחשוב לו לזכור בכל יום שבחמלת ה' עליו נשא חן בעיני המלך עד שהגיע למעמד רם זה. בכל יום הוא מזכיר לעצמו שלא בצדקתו או ביושר לבבו עלה לגדולה, אלא הכל היה מאת ה', בהנהגתו.

הוא הטעים והוסיף שמידי יום הוא נכנס לחדר זה ומתבודד בו כמה דקות ומזכיר לעצמו את מעמדו הקודם, כדי שלא יתנשא ויתגאה, שדעתו לא תזוח עליו.

הנמשל, לחג הפסח יש שני שמות, כל שם מסמל ומייצג מצב מסוים בעם ישראל. השם 'חג הפסח' מסמל את הנס הגדול, שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים והוציאנו מאפילה לאור גדול. כדי שלא תזוח דעתנו, שלא נחוש גאווה, אנו קוראים לחג גם בשם 'חג המצות', לזכור את ימי העוני והשפלות, שאכלנו לחם עוני, שהשתעבדנו למצרים בפרך. אנו זוכרים את מעמדנו הקודם כדי שנתנהג בענווה והכנעה, כמו אותו רועה שעלה לגדולה והתמנה לשר.

זוכרים את הקב"ה ומזכירים זאת לעצמנו

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, בביאורו קדושת לוי מבאר בדרך דומה מעט, אך מוסיף נופך מיוחד משלו. הוא אומר שבתפילין שלנו כתוב: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים ו, ד), אנו זוכרים את הקב"ה ומזכירים זאת לעצמנו. לעומת זאת, בתפילין של הקב"ה כתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", הקב"ה זוכר אותנו. בתורה החג נקרא 'חג המצות', הקב"ה משבח את עם ישראל, על המצות שאכלו בצאתם ממצרים, ומזכיר את חסד ההליכה במדבר. מאידך, אנו משבחים את הקב"ה וקוראים לחג 'פסח', על שם הנס שעשה לנו, כשפסח על דלתי בני ישראל במצרים.

חג הפסח בפעולות הרבות, כמו גם בשמותיו המגוונים מסמל יותר מכל מועד אחר את הקשר המיוחד שבינינו לבין הקב"ה.

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il

מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת שמיני, שיעשירו את שולחן השבת? מוזמנים להיכנס לקישור https://did.li/uVCaa

לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת שמיני, בקישור https://did.li/lfOCN

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il

רוצים לשדרג את ליל הסדר?

קבלו בכל יום רעיון על ההגדה של פסח

להצטרפות לקבוצה שקטה בוואטסאפ לקבלת רעיון יומי על הגדה של פסח,

ניתן להצטרף בקישור https://chat.whatsapp.com/Bv9nWCsFo2c6RKNbLhQtvE.

ניתן להצטרף לקבוצה במייל, לאחר שליחת המילה 'חג' למייל office@shaalti.co.il.

הפוסט חג המצות או חג הפסח הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

הרב חגי ולוסקי, מחבר רב המכר, הגדה של פסח – 'כי ישאלך'

ליל הסדר הינו לילה ייחודי, ובשונה מכל מועדי ישראל זה "ליל החינוך". לילה שבו מסבים כולם, המשפחה לדורותיה. את יסודות החינוך היהודי, המושתת על המשכיות, על המסירה מדור לדור, אנו מיישמים בכל חלק וחלק מערב חשוב זה. הילדים תופסים מקום מרכזי וחשוב ביותר בלילה זה, שבו אנו מקיימים הלכה למעשה את הוראת התורה "והגדת לבנך".

יש הבדל תהומי בין תפיסת היהדות בחינוך לבין הסתכלות אומות העולם, כפי שמצינו בויכוח שבין משה לפרעה. לשאלת מלך מצרים "מִי וָמִי הַהֹלְכִים" (שמות י, ח) השיב משה: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ", ותגובת פרעה לא איחרה לבוא, באמרו: "לֹא כֵן, לְכוּ נָא הַגְּבָרִים". בניגוד לתפיסתו של פרעה, עם ישראל מציב את הילדים במרכז, ובאופן מיוחד מציינים זאת בחג הפסח – חג המשפחה.

כחלק מהיערכותנו לליל הסדר, עלינו להיות מודעים לאתגרים הרבים שיש בלילה חשוב זה, ונמנה את חלקם: א. אתגר לשמור על עירנות הילדים הקטנים, עד שעה מאוחרת, (מוכר גם משבתות השנה…), שלא לדבר על עירנותנו המבוגרים, לאחר תקופת נקיונות ארוכה ומייגעת, כמו גם הכנות לחג ולליל הסדר. ב. משימה לא קלה להחזיק את כולם בריכוז למשך כל אמירת ההגדה. ג. מטלה חשובה וקשה הרובצת על כתפי עורך הסדר, לשלב את כולם, גדולים וקטנים כאחד. קשה שבעתיים, כשסביב שולחן הסדר מסבים בני גילאים שונים, ולעיתים בעלי רקע וידיעות שונות. ד. הבדלי מנהגים. בליל הסדר אנו פוגשים מנהגים רבים ושונים, ולא רק בין עדה לעדה, אלא גם בין מסורות, כדוגמת המנהגים המגוונים בעדות האשכנזים, באשר לנטילת הכרפס (תפו"א, צנון, סלרי ועוד). אתגרים רבים נוספים יש בלילה זה, כשהעיקרי שבהם – שכולם יהנו מלילה קדוש זה.

חמשת עקרונות החינוך בליל הסדר

כדי להשיג את מטרתנו בלילה חשוב זה, שנצליח לרתום את ילדינו להשתתף באופן פעיל בשולחן הסדר עלינו לפעול בהתאם לחמשת עקרונות החינוך שבמרכז לילה זה:

1. מה נשתנה – דרך שאלה ותשובה. בעל ההגדה התווה לנו אופן סיפור יציאת מצרים, בדרך שאלה ותשובה, ומדוע? המלבי"ם מבאר שבדרך זו הלב מתרגש ומתעורר, ומוסיף רבי יחזקאל אברמסקי שלדברים שנאמרים כתשובה לשאלות, יש נעימות ומתיקות מיוחדת. כדי להעשיר את שולחן הסדר, עלינו לפעול בדרך זו, ולקיים את מצות סיפור יציאת מצרים.
2. המחשה – בתחילת 'מגיד' אנו אומרים: "יכול מראש חודש? … לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך". ייחודיות הסיפור בליל הסדר הוא כשהמצות, מרור, כרפס ושאר הסימנים לפניו. בליל הסדר עושים מעשים רבים כדי להמחיש את יציאתנו מעבדות לחרות, (כדוגמת חלק מהטעמים ללבישת הקיטל, חציית המצה, אכילת מרור, כרפס ועוד),
3. סיפור – "מעשה בר' אליעזר… שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים…". באמצעות הסיפור אודות 5 התנאים בני ברק, מלמד אותנו בעל ההגדה, שכל אדם חייב במצות 'סיפור יציאת מצרים', כולל חכמים ונבונים. עלינו לספר, ללא פלפולים או דרשות. חיוב זה מוטל על כל אחד ואחד, בודאי עלינו ביחס לילדינו (בשבוע הבא, נרחיב בע"ה אודות האופן, שבו נספר לילדינו ונקיים את מצות סיפור יציאת מצרים).
4. חזרה ושינון – את הקטע 'עבדים היינו' אנו מסיימים במילים "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". רבי ירוחם ליבוביץ מבאר שהמילה 'משובח' מוסבת על המרבה לספר, שכתוצאה מהסיפור נעשה משובח יותר, שמתחזק באמונה. עלינו לשנן ולספר, ככל שניתן ביציאת מצרים, כדי להתחזק ולחזק את בני ביתנו באמונה.
5. קליות ואגוזים – עידוד באמצעות מתנות ופרסים. בכל השנה יש חשיבות רבה לעודד ולתמרץ את הילדים, אולם בלילה זה, הורו לנו חז"ל באופן מיוחד לנהוג כך.

מומלץ מאד להיערך לפני ליל הסדר עם "קליות ואגוזים", ובתרגום לשפת ימינו, עם פרסים ומתנות. לקנות לפני ליל הסדר משחקים, ספרים, או מתנות אהובות על הילדים. הם משמשים "תמריץ" מצוין להשתתפות פעילה לשאלות, לתירוצים, לסיפורים, לשירה יפה ובעצם לכל דבר.

באמצעות פעילויות אלו ניתן להעשיר את שולחן ליל הסדר ולהפכו לחוויה משפחתית מעצימה. במאמר זה עסקנו ב"מעטפת" של ליל הסדר.

קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד…

בעל ההגדה סידר בהגדה חמישה עשר סימנים, קדש, רחץ, כרפס וכו'. מרכזיוּת ליל הסדר הינה בסימן החמישי, במגיד, שהוא גם הסימן הארוך ביותר. אחד האתגרים בליל הסדר הינו (בהדמיה) "הבחנה בין עיקר לטפל". משימה זו חשובה בפרט לאור רצוננו לשתף את הילדים, לפחות עד סוף הסעודה, שמתקיימת בשעה מאוחרת יחסית. כמו כן עלינו לגרום ענין רב למשך כל הלילה לכל משתתפי הסדר. בהגדה אין "טפל", אך עלינו להציב מול עינינו לאורך כל הסדר את החשיבות לקיים מצות 'סיפור יציאת מצרים', שמקורה בתורה, ולצידה המצוה המאפיינת לילה זה "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר…" (שמות יג, ח).

ה'מגיד' פותח באמירת 'הא לחמא עניא', שנתקנה בבבל, ועל כן נכתבה בארמית. קטע זה נאמר לאחר 'יחץ', כדי להסביר לילדים את טעם ה'יחץ', שחוצים את המצה, כדי להידמות לעני, שדרכו לחצות את הפת ולהשאיר חצי ליום המחרת. ויש שסוברים שפסקה זו נתקנה בתחילת ליל הסדר, עם סילוק הקערה, כדי לעורר את הילדים שישאלו. בפסקה זו אנו מספרים על המצה, לחם העוני שבני ישראל אכלו במצרים.

הקדמה לסיפור יציאת מצרים

לאחר מכן 4 שאלות ה'מה נשתנה', שכל ילד מחכה בכיליון עיניים לרגע בו יעמוד על כסא וישיר אותן. שאלות 'מה נשתנה' מעוררות תשומת לב לשינויים שבליל הסדר, ובעקבותיהן יינתנו התשובות שיהוו את הבסיס לסיפור יציאת מצרים. הן נשאלות לאחר מזיגת כוס השניה. הילד תמה על השוני מכל שבתות ומועדי השנה, שבהם שותים רק כוס אחת, ושואל גם על שינויים שייעשו בהמשך.

לאחר שנשאלו ארבע הקושיות, עונה האב לבנו: 'עבדים היינו…'. חז"ל במסכת פסחים (דף קטז) קבעו את הצורה שבה יש לספר את סיפור יציאת מצרים – "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נחלקו רב ושמואל מהי הגנות שבה פותחים. רב סובר שהגנות היא – 'מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו', ואילו שמואל סובר שהגנות היא 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (קטע זה).

אחרי 'עבדים היינו' מביא בעל ההגדה את המעשה המפורסם בחמשת התנאים שהיו מסובים בבני ברק, ובאמצעותו מדגים לנו, שכל אדם חייב במצות 'סיפור יציאת מצרים', כולל חכמים, נבונים, וגדולי הדור.

גם הקטעים הבאים דברי רבי אלעזר בן עזריה, ארבעת הבנים, ועוד, מדברים אודות חשיבות סיפור יציאת מצרים, ומשמשים מעין מבוא למצוה חשובה זו, אך הם עדיין לא מצות 'סיפור יציאת מצרים' עצמה. לאחר הקדמה נכבדה זו, אנו מגיעים לחלק הראשון של סיפור יציאת מצרים, באמירת 'ארמי אובד אבי', ולאחריו ארבעת פסוקי פרשת הביכורים.

ארמי אובד אבי וירד מצרימה

ישאל השואל: מה מקומם של פסוקי פרשת הביכורים במרכז ליל הסדר, ועל כך נשיב: בבואנו לקיים את מצות 'סיפור יצי"מ' היה מקום לקרוא את 14 הפרקים הראשונים של ספר שמות. פרשיות שמות, וארא, בא ומחצית פרשת בשלח מתארות בפרוטרוט את שעבוד אבותינו במצרים ולאחריו יציאתם משם ביד רמה. כדי "לחסוך" את זמן קריאתם, שהיה נמשך כשעה או אף יותר, תיקנו בהגדה לקרוא רק את 4 פסוקי הביכורים, המתארים בתמצית את השעבוד. חסד גדול עשה עמנו בעל ההגדה שפירט וביאר כל מילה מ-4 הפסוקים, ונמחיש את דברנו.

הפסוק הראשון: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב". מבאר בעל ההגדה את המילים "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" – 'אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר'. את המילים "וַיָּגָר שָׁם", מבאר: 'מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר…', וכן את שאר המילים.

שני הפסוקים הראשונים עוסקים בשעבוד, השלישי מתאר את זעקת בני ישראל, והרביעי מספר את היציאה מארץ מצרים. בבואנו לקיים עם ילדינו את מצות 'סיפור יציאת מצרים', מן הראוי להתעכב מעט בקריאת קטעים אלו, שכן מדובר בחלק חשוב ומרכזי בקיום מצוה חשובה ומיוחדת זו. ישנה חשיבות רבה לעצור מידי פעם ולשאול או לתאר לילדים חלק מהשעבוד, ולקיים מצות 'והגדת לבנך'. לא מן הנמנע שהילדים ישאלו את השאלות ואנו נשיב להם. חשוב שניתן אל ליבנו שלא לפסוח על הקטעים החשובים לקיום מצות 'סיפור יצי"מ'.

עשר המכות

בסיום 4 הפסוקים אנו אומרים: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", ומונים את עשר המכות: דם, צפרדע וכו'. במקביל לאמירת כל מכה נוהגים להטיף באצבע מהכוס. רבים האומרים את עשר המכות בזמן קצר וממשיכים הלאה, זוהי החמצה גדולה, שכן זהו החלק החשוב והמרכזי בקיום מצות 'סיפור יצי"מ'.

כדי לקיים כראוי את המצוה עלינו לשוחח עם בני משפחתנו בכל מכה אודות הניסים הגדולים שהיו בה, על המניעים, מדוע הוכו במכה זו, ומהם הנזקים שהסבה המכה למצרים. ניתן להרחיב ולבאר נקודות נוספות בהתאם לאפשרות הזמן ורמת הקשב של המסובים. בדרך זו ניתן לקיים את מצות 'סיפור יצי"מ' כדבעי.

כדי לשתף את הילדים באופן פעיל מומלץ מאד להדגים להם את המכה באמצעים מוחשיים. ניתן להביא בעלי חיים קטנים מפלסטיק כדי להמחיש את מכת ערוב, ניתן להסתייע בנוזל אדום (כדוגמת קטשופ) כדי לתת ביטוי למכת דם, וכך בכל מכה. חשוב להמחיש להם בהתאם להבנתם, וכך מקיימים היטב את המצוה.

את עשר המכות אנו מסיימים בסימניו של רבי יהודה, דצ"ך עד"ש באח"ב. הסברים רבים ניתנו לצורך בנקיטת סימנים. ראב"ן מבאר שעשה זאת בדרך חינוכית ברורה, כדי לשנות בדרך קצרה, כדברי חז"ל: "ישנה… לתלמידו דרך קצרה" (פסחים ג' ע"ב). מלמד אותנו שבחינוך ילדינו נשתדל תמיד לנקוט בדרך הקצרה, שבה ניתן להבין, בודאי בליל הסדר.

נסיים את דברינו בפרט חשוב נוסף. בתקופה זו של השנה אנו עמוסים באופן מיוחד בקניות ובהכנות לקראת החג. כדי לנהל את שולחן הסדר כדת וכדין עלינו להיערך מראש. כמה ימים לפני ליל הסדר להקדיש זמן להכנת שאלות, רעיונות והערות חשובות. הם יסייעו לנו, לשאול שאלות מעניינות בעת הסדר, כדי לשתף את הילדים. בראותנו זמן "רדום" מעט, נסתייע ב"בנק" השאלות שהכנו מראש, "נשלוף" שאלה שתעורר את המסובים ותביא בעקבותיה להשתתפות בני המשפחה. זה קיום מצות 'סיפור יציאת מצרים' לעילא ולעילא.

יהי רצון שנזכה עוד בשנה זו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.

חג כשר ושמח לכל קוראינו.

לתגובות – office@shaalti.co.il

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר.

להרחבה בנושאי הגדה של פסח וליל הסדר, באתר 'אחת שאלתי' בקישור  https://shaalti.co.il/

הפוסט המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד נקיים כראוי את מצות סיפור יציאת מצרים הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

• בתחילת ליל י"ד בניסן (יום שלישי י"ג ניסן) בודקים את החמץ, לאור נר שעוה.
• יש להתפלל ערבית ולאחר מכן לבדוק את החמץ, משום שתדיר (ערבית) קודם.
• זמן בדיקת חמץ מתחיל כ-20 דקות לאחר שקיעת החמה, החל משעה 19:20 לערך. אין להתחיל במלאכה בחצי שעה שקודמת לזמן הבדיקה וכן לא לאכול סעודת פת.
• נוהגים לשים 10 חתיכות קטנות של לחם, כל אחת פחות מכזית (כ-27 גרם) ולעטוף אותן בנייר. אם לא מצא אחת מהן, יסמוך על ביטול החמץ לאחר הבדיקה, ואין צריך לבדוק את כל הדירה עד שימצאנה. [עצה טובה – יכתוב על דף היכן מניח כל חתיכה וחתיכה].
• לפני שיתחיל לבדוק מברך "ברוך אתה… אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ". אין לדבר בין הברכה לבדיקה. לאחר שהתחיל את הבדיקה רשאי לדבר רק בדברים שקשורים לבדיקה.
• מי שיש לו כמה בתים לבדוק, או שעליו לבדוק גם חנות, מחסן או מכונית, מברך ברכה אחת על כל הבדיקות, כיון שהכל זו מצוה אחת. וההליכה מבית לבית וכדומה אינה נחשבת הפסק.
• הבדיקה צריכה להיעשות בכל המקומות שמכניסים בהם חמץ במשך השנה, כולל ברכב.
• צריך לבדוק בכל פינות הבית, לרבות מרפסות וחדרי המדרגות. כמו כן יש לבדוק במקרר ובמקפיא, בארונות המטבח ובחדר מדרגות בבית משותף. וכן יש לבדוק גם בכיסי הבגדים.
• ספרים שמשתמשים בהם בעת סעודה (זמירונים, ברכונים וכיו"ב) שאי אפשר לבדקם, יצניעם.
• לאחר בדיקת חמץ, יבטל את החמץ (פרט לחמץ שמעוניין לאכלו למחרת) ויפקירנו, ויאמר: "כל חמירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא". [בלשון הקודש: "כל חמץ ושאור שישנו ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יתבטל ויהיה כעפר הארץ"].

דיני ערב פסח

• יש להגעיל את כלי החמץ לפני שעה חמישית – שעת שריפת חמץ. אם לא הגעיל לפני זמן האיסור, יכול להגעיל עד כניסת החג, בתנאי שיש במי ההגעלה כמות של פי 60 מנפח הכלי, (החמץ בטל במי ההגעלה), או שהכלי אינו 'בן יומו', שלא השתמשו ב-24 שעות האחרונות בחם או בחריף.
• אסור לאכול מצה בערב פסח. מצה מבושלת וקניידלאך, וכן עוגיות שנילושו בקמח מצה מעיקר הדין מותר לאכול עד שעה 16:00 בערך, ויש מחמירים בכך.
• משעה זו מותר לאכול מעט פירות, ירקות, תפו"א, בשר, דגים וביצים. אבל לא ימלא כרסו מהם.
• אסור לעשות מלאכה (בשכר) בערב פסח לאחר חצות. שלא בשכר אסור לעשות מלאכה גמורה, כדוגמת תפירת בגד. תיקון בגדים מותר, שלא בשכר. מותר לתקן בגדים נצרכים באמצעות גוי.
• כל מה שמותר לעשות בחול המועד, כגון דבר האבד או מעשה הדיוט לצורך המועד או צרכי רבים, מותר גם בערב פסח אחרי חצות היום.
• מותר לקשור חוטי ציצית בטלית גדול או בטלית קטן לצורך המועד.
• אסור לכבס לאחר חצות. מותר להפעיל מכונת כביסה לפני חצות, אף שתמשיך לפעול אחרי חצות.
• אסור להסתפר לאחר חצות, ע"י גוי מותר בדיעבד. שיער הראש מותר לספר ע"י עצמו כיון שהוא שינוי, אך אסור את הזקן אף ע"י עצמו. הורדת שיער לאשה מותרת בכל הגוף, חוץ משיער הראש.
• גיהוץ רגיל מותר עד כניסת החג אף ע"י ישראל. וכן מותר לצחצח נעלים לאחר חצות.
• יש לטבול בערב פסח אחר חצות, ואפשר להקדים הטבילה גם לשעה שלפני חצות.

תענית בכורות

• נהגו הבכורים להתענות בערב פסח. אין צריך לקבל מראש תענית.
• בכור קטן, נוהגים שאביו מתענה במקומו.
• בזמננו, שהדורות חלשים, נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (סעודת ברית מילה, פדיון הבן או סיום מסכת), ובכך להפטר מן התענית. המשתתפים בסעודת סיום מסכת יקשיבו ללימוד הסיום ויאכלו לטעום לפחות "כזית" מזונות כדי לפטור עצמם מהתענית.

דיני ליל הסדר

דיני הדלקת נרות פסח

• יש הנוהגות שמברכות 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, ויש הנוהגות ששומעות או אומרות 'שהחיינו' בעת הקידוש.
• הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות, אם הן מקדשות, אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש. אולם אם הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים, יש להסתפק אם יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס. למרבית הדעות נראה שיענו 'אמן'.

הכנת שולחן הסדר

• את כל צרכי ליל הסדר יש להכין מבעוד יום לפני כניסת החג, כדי שיוכל להתחיל את הסדר מיד כשישוב מבית הכנסת. יש לערוך את שולחן הסדר בצורה יפה ולעטרו בכלים נאים.
• אין צורך להכין קערת ליל הסדר לכל אחד מהמסובים, די בקערה אחת שלפני עורך הסדר.
• נוהגים ללבוש בגד לבן (קיטל) בעת עריכת הסדר. אבל – נוהגים שאינו לובש.
• תיקנו חכמים, שיהיו על השולחן בשעת אמירת ההגדה שני מיני תבשילים: זרוע – זכר לקרבן פסח וביצה – זכר לקרבן חגיגה, בביצה יש גם רמז לאבלות על חורבן בית המקדש.

קדש

• את הקידוש בליל הסדר יש לעשות לאחר צאת הכוכבים. משהגיע הזמן מיד אחר תפילת ערבית, יש למהר לעשות את הקידוש כדי שהילדים יהיו ערים.
• מברכים 'שהחיינו' בקידוש, ויכוון בברכה זו על כל המצוות שיקיים בהמשך הסדר.
• את כוס הקידוש ימזגו אחרים לבעל הבית, הוא אינו מוזג לעצמו, ויש נוהגים שאף כל המסובים אינם מוזגים לעצמם, אלא כל אחד מוזג לחברו, דרך חירות.
• כל אחד ואחת חייב לשתות בליל פסח 4 כוסות יין (או מיץ ענבים).
• לשתיית 4 הכוסות יש להכין כוס / גביע שיכילו לפחות רביעית [רביעית=לחזון איש 150 סמ"ק, לר' חיים נאה 86 סמ"ק]. בפרט יש להקפיד על שתית כל הרביעית בכוס ראשון ובכוס רביעי.
• לפני הקידוש יכוון לשם מצות קידוש יו"ט, לשם מצות ארבע כוסות, ולשם מצות שמחת חג.
• סדר הקידוש: ויכולו, ברכת בורא פרי הגפן, ברכת קידוש היום וברכת שהחיינו.

הסיבה

• בכל דור ודור חייב אדם ל(ה)ראות את עצמו כאילו הוא עצמו יצא משעבוד מצרים. במהלך ליל הסדר נוהגים להסב, כדי לחוש תחושת חרות. יש שמסבים בכל הסעודה. איטר יד מסב על שמאלו.
• אופן הסיבה – שיטה את גופו לצד שמאל וישען על כרים וכסתות, ובדיעבד יכול להישען על חברו.
• צורת ההסיבה צריכה להיות באופן שידו אינה משוחררת ואינו יכול להשתמש בה.
• כיום רבים נוהגים שאין מסבים במשך הסעודה משום שאין רגילים להסב במשך השנה.
• אם אכל מצה או שתה 4 כוסות ללא הסיבה, צריך לחזור ולאכול בהסיבה. בעת קריאת ההגדה ובהלל רשאי להסב.

ורחץ, כרפס, יחץ

• כל המסובים נוטלים ידים כפי שנוטלים לאכילת לחם, אבל אין מברכים על נטילה זו.
• למצות כרפס יש נוהגים ליקח סלרי, פטרוזיליה, ויש נוהגים צנון או תפוח אדמה.
• לפני ברכת הכרפס, יש לטבל את הירק במי מלח או בחומץ, לעורר את הילדים על שינויי ליל הסדר.
• על הכרפס יברך ברכת בורא פרי האדמה ויכוון גם על המרור שייאכל בהמשך הסדר.
• יש לאכול פחות משיעור כזית מהכרפס. באכילת הכרפס אין חיוב להסב, ויש נוהגים להסב.
• לפני קריאת ההגדה עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית לשנים, להמחיש איך נוהג עני, שפורס פתו לשני חלקים ושומר חלק אחד למחר. את החלק הקטן ישאיר בין 2 המצות השלמות ואת הגדול יתן לאחד מהמסובין שישמור לאפיקומן.

מגיד

• יכוין בסיפור יציאת מצרים, המצוה המרכזית בליל הסדר, לשם מצוה דאורייתא לבאר ההגדה.
• סיפור יציאת מצרים, כשנמצאים אצל ההורים די בסיפור של הסבא, מדין שומע כעונה וגם שהסב עושה זאת במקום האב. לכתחילה עדיף שהאב גם יספר לבניו חלק מסיפור יציאת מצרים.
• יגביה הקערה עם המצות ויתחיל באמירת 'הא לחמא עניא' עד מה נשתנה.
• לאחר שסיים אמירת 'הא לחמא', יסלק את הקערה ויכסה המצות, כדי לעורר את הילדים לשאול.
• ימזוג כוס שני, בני ספרד אין מברכים עליו, שכבר נפטר בברכת כוס ראשון. בני אשכנז מברכים עליו. שכח ולא היסב בכוס שני חוזר ושותה בהסיבה.

רחצה, מוציא מצה

• נוטלים ידים ומברכים 'על נטילת ידים', ככל נטילת ידים שלפני ברכת המוציא.
• באכילת מצה יש לכוון לצאת חובת מצוה מהתורה. לכתחילה בליל הסדר נהוג לאכול מצה שמורה.
• אופן הבציעה: יקח 3 מצות (2 השלימות והפרוסה שביניהן) ויברך 'המוציא', יעזוב את התחתונה ויברך על השתיים שנותרו בידיו 'על אכילת מצה', ויכוין בברכה זו לפטור גם מצות של כורך ושל אפיקומן, ויאכל כזית ממצה העליונה וכזית מהפרוסה. יש לאכול בהסבה את ה'כזית' (כ 27 גרם).
• נוהגים לאכול 2 כזיתים ללא הפסק בכדי אכילת פרס, (לכתחילה 2-4 דקות). אין להפסיק בדיבור בעת אכילת המצה. אכל ללא הסיבה צריך לחזור ולאכול כזית מצה בהסיבה, ללא ברכה נוספת.
• החל מברכת 'על אכילת מצה' ועד אכילת הכורך יש להיזהר שלא להפסיק בדיבור.

מרור

• בזמן שבית המקדש היה קיים, היתה מצוה מהתורה לאכול מרור עם קרבן הפסח. כיום, חיובו מדרבנן, שתיקנו לאכול מרור זכר ל"וימררו את חייהם", ולכן המרור נאכל ללא הסיבה.
• לאחר אכילת המצה מברכים 'על אכילת מרור' ומכוונים לפטור גם את המרור שבאכילת ה'כורך'.
• אין מברכים עליו 'בורא פרי האדמה', משום שנפטר בברכת 'בורא פרי האדמה' שבירך על הכרפס.
• יש לאכול את המרור בשיעור זמן 'כדי אכילת פרס', לכתחילה שיעור זמן של 2-4 דקות.
• נוטלים כזית מרור, חזרת או חסה, טובלים בחרוסת, מנערים את החרוסת.

כורך, שולחן עורך

• נוטלים כזית מהמצה התחתונה, מחלקים אותה לשנים ובין שני החלקים מניחים כזית מרור.
• כורכים את המצה עם המרור והחרוסת, כדי לצאת גם לשיטת הלל, שביאר את המילים (במדבר ט, יא) "על מצות ומרורים יאכלהו", שעלינו לאכול את המצות עם המרור ביחד.
• אין מברכים על אכילת ה'כורך', מפני שכבר בירכו על המצה ועל המרור.
• את ה'כורך' אוכלים בהסיבה ב'כדי אכילת פרס'. שכח ואכל ללא הסיבה אין צריך לחזור ולאכול.
• לאחר כורך עורכים סעודה לכבוד חג. אין חיוב להסב בכל הסעודה. המסב בסעודה הרי זה מובחר.
• נוהגים לאכול ביצים. אין אוכלים מהזרוע שבקערה כיון שלא אוכלים בשר צלוי בלילה זה.

צפון, ברך

• לאחר גמר הסעודה יאכל כזית ממצת האפיקומן. לכתחילה ראוי לאכול 2 כזיתים.
• שאר המסובים יאכלו מעט ממצת האפיקומן, ואת החסר לשיעור כזית ישלימו משאר המצות.
• את האפיקומן יש לאכול בהסיבה. שכח ולא היסב, אם נזכר קודם ברכת המזון ראוי שיחזור ויאכל בהסיבה, אך אם קשה לו יכול להקל, ואין צריך לאכול שנית.
• לאחר אכילת אפיקומן אסור לאכול ולשתות מלבד מים ותה, עד עלות השחר.
• יש להקפיד לאכול את האפיקומן קודם חצות הלילה. ולכן יש להזדרז בסעודה
• מוזגים כוס שלישית ומברכים עליה ברכת המזון. יש להזכיר בברכת המזון 'יעלה ויבוא'.
• בסיום ברכת המזון מברכים 'בורא פרי הגפן' ושותים את הכוס השלישי בהסיבה. שכח ולא היסב, בן ספרד יחזור וישתה שנית בהסיבה. בן אשכנז לא ישתה, כדי שלא יוסיף על הכוסות.

הלל, נרצה

• לאחר אמירת 'שפוך חמתך' ממשיכים לומר את ה'הלל' במקום בו הפסיקוהו לפני הסעודה.
• שותים כוס רביעית גם בהסיבה ולאחר שתייתה מברכים ברכה אחרונה 'על הגפן'.
• חייב אדם לעסוק בסיפור 'יציאת מצרים' כל הלילה, לספר בניסים ונפלאות שעשה הקב"ה. מצות ההגדה וסיפור יציאת מצרים נמשך זמנם כל הלילה.
• על שתית הכוס הרביעית בני ספרד אינם מברכים 'בורא פרי הגפן', שכבר נפטר בברכת הגפן של הכוס השלישית. בני אשכנז מברכים עליו 'בורא פרי הגפן'.

להורדת קובץ המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר

ניתן להיכנס לאתר שלנו בכתובת https://shaalti.co.il/

ניתן לשלוח הודעה כתובה בוואטסאפ לנייד 052-9453811,

או לכתובת מייל office@shaalti.co.il

בברכת פסח כשר ושמח

הרב חגי ולוסקי

הפוסט הלכות ערב פסח וליל הסדר תשפ"ג הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

מה היה החשש?

רבי אברהם בן הרמב"ם: היו שם אויבים, הקב"ה לא רצה שהוא יפחיד אותם, והם ייראו שמא יתנפלו עליהם אם יעברו בארצם.

אלשיך: שמא הערב רב, שחלשים באמונה בהקב"ה, כשיראו מלחמה, ירצו לשוב למצרים.

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם (יג, יח)  

מה ביאור 'וַיַּסֵּב'? מה עשה הקב"ה?

מדרש אגדה: "שהסיבן במסיבה מבני מלכים, ומיכן להסבת פסח מן התורה".

רש"י: "הסיבם מהדרך הפשוטה לדרך העקומה".

אבן עזרא: הוליכם הקב"ה בדרך סיבוב, הדרך הרחוקה יותר.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (יג, יט)

מדוע משה עסק בהם, ולא בני יוסף?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "כיון שראו בניו שהיה משה וישראל מתעסקין בו, אמרו: הניחו לו, כבודו במרובין יתר ממועטין".

פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם (יג, יט)  

מדוע כפל הלשון 'פָּקֹד יִפְקֹד'?

אלשיך: זה היה הסימן שמסר יוסף לבניו, שיאמרו לבניהם לשון פקידה כפולה, שיידעו מי הגואל האמתי ולא יתעו.

וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת (יד, ב)

מדוע בני ישראל הצטוו לשוב לאחור?

רש"י: כדי להטעות את פרעה, שיחשוב שהם תועים בדרך.

חזקוני: מאחר שקבעו זמן, ואמרו לפרעה 'נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר', לא רצה הקב"ה שהמצרים יחזיקו אותם כבדאים.

וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם (יד, ד)

מדוע היה צורך להכביד את לבו?

מדרש אגדה: "שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל, אבל הקב"ה נתן בלבם לרדוף אחר בני ישראל".

רמב"ן: לאחר מכת בכורות פחד מהם פרעה, וביקש 'וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי'. מהפחד לא היה מעז לרדוף אחריהם, ולכן חיזק הקב"ה את ליבו, שירדוף אחריהם.

וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ (יד, ו)

מדוע פרעה אסר את רכבו בעצמו?

אלשיך: פרעה אסר את רכבו בעצמו, וכך השפיע על המצרים שיצטרפו אליו, שהרי מי רואה את המלך אוסר רכבו ואינו מצטרף.

הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ… אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם (יד, יג)

מדוע הוסיף משה את המילה 'הַיּוֹם'?

אור החיים: במילה 'הַיּוֹם' התכוון להסיר מליבם את חששם, (שחלף עם יציאתם ממצרים). הם חששו שקץ הגאולה הוא 12 חודשים נוספים. על כך אמר להם: 'הַיּוֹם' יעשה לכם ה' תשועה.

וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ (יד, כז)

מדוע כתוב 'לִקְרָאתוֹ', ולא 'נסים מפניו'?

מדרש אגדה: "ללמדך שכל מקום ומקום שהיו מצרים נסים, היה הים רץ כנגדו".

רשב"ם: כשסובבו את אופני מרכבותיהם לנוס, פגע בהם הים, עוד לפני שהספיקו להסתובב ובא לקראתם.

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (טו, א)

מדוע כתוב שמשה שר בנפרד מבני ישראל?

פסיקתא זוטרתא: "משה שקול כנגד כל ישראל".

אבן עזרא: משה בעצמו חיבר את השירה, בנ"י למדו אותה וכל אחד שר אותה.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן (טו, כ)

מדוע נוסף לה התואר 'הַנְּבִיאָה'?

אבן עזרא: אחותו בנבואה. נקראה כך כדי להבדיל ולהבחין בינה לבין הנשים הנוספות שנקראו בשם זה.

רמב"ן: מאחר שבשירה הוזכרו רק משה ומרים, כיבדה התורה את אהרן וציינה שמו, ביחס מרים אליו, והוסיפה 'הַנְּבִיאָה', לומר שדומה לו בדרגת הנבואה.

וַתִּקַּח מִרְיָם… אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ (טו, כ)

מדוע לקחה תוף (והנשים לקחו תופים), בשונה מהגברים ששרו, ללא כלי נגינה?

רבי יהונתן אייבשיץ: על הגברים שרתה רוח הקודש, ולא הוצרכו להתעוררות שמחה ע"י כלי שיר, בניגוד לנשים שהיו צריכות התעוררות שמחה באמצעות כלי שיר.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ (טו, כא)

מה היתה שירתן של הנשים? מה הן אמרו?

מדרש שכל טוב: "מגיד הכתוב, שכשם שאמר משה שירה לאנשים, כך אמרה מרים שירה לנשים, היא אומרת ראשי דברים, והן עונות וגומרות עמה".

אברבנאל: כששמעה מרים את שירת משה וישראל, אמרה גם היא שירה לנשים, דוגמת מה שאמרו ישראל 'שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם'.

אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה (טו, א)

מדוע כפלה התורה את לשונה?

מדרש שכל טוב: "'גָאֹה' במצרים שדנם בעשר מכות, 'גָּאָה' על הים".

אבן עזרא: ללמדנו את עצמת המכה שספגו, שהסוס שיש לו גאוה וגבורה, לצד הרוכב שהוא גיבור, את שניהם השליך הקב"ה בים כמשליך חץ.

הפוסט גליון שביעי של פסח תשפ"ג הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

חפץ חיים: הקב"ה מקיים את רצון יראיו, רצונו של משה להשמיט את שמו מההגדה מתוך ענוותנותו.

שפתי חיים: בליל הסדר אנו מדגישים את ישועתו של הקב"ה במצרים, שלא נעשתה ע"י שליח או מלאך, אלא ע"י הקב"ה ללא שיתוף גורם נוסף. [הפסוק (שמות יד,לא) "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", מוזכר אגב].

מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים?

רשב"א: זו מצוה שאין לה קצבה או שיעור מיוחד, ואפילו בדיבור בעלמא שידבר בענין יציאת מצרים יצא ידי חובה, אלא שכל המרבה הרי זה משובח.

פרי מגדים: כיון שניתן לקיים במחשבה את מצות "סיפור יציאת מצרים". ברכות נתקנו רק על קיום מצוה ולא במחשבה.

מדוע מספרים ביציאת מצרים בדרך שאלה ותשובה?

מלבי"ם: אופן זה, מעורר יותר את התרגשות הלב מהשינויים כבר בפתח ליל הסדר. (מנימוק זה, אפילו אם מיסב לבד בליל הסדר צריך לשאול את עצמו קושיות אלו).

רבי יחזקאל אברמסקי: יש נעימות ומתיקות מיוחדת לדברים, כשהם נאמרים כתשובה לשאלות.

מדוע מכנים את הכוס החמישית "כוסו של אליהו"?

חוק יעקב: לרמז שאנו מאמינים שהקב"ה יגאלנו, וישלח לנו את אליהו הנביא שיבשר לנו על הגאולה.

הגר"א: שאלת מצות שתיית הכוס חמישית לא הוכרעה ונשארה בספק. כדי לא להכריע, מחד מוזגים אותה, ומאידך לא שותים, וכשיבוא אליהו יתברר התיק"ו. (תיק"ו=ראשי תיבות – תשבי יתרץ קושיות ובעיות).

מדוע אין מברכים על ההלל?

ר"ן: אינו נאמר בתורת קריאה, אלא בתורת שירה.

מאירי: בליל הסדר אומרים את ההלל, כחלק ממצות סיפור יציאת מצרים, ואינו חובה בפני עצמו.

הא לחמא עניא די אכלו…

מדוע 'הא לחמא' נכתבה בלשון ארמית?

אבודרהם: בעל ההגדה בחר בשפה הארמית, שאינה מובנית למלאכים (עפ"י שבת יב ע"ב), כדי שלא יקטרגו עלינו ויזכירו את עוונותינו.

רשב"ץ: בתקופת בית שני הטף והנשים הבינו רק שפה זו. כדי לשתפם בליל הסדר, היה צורך לקרוא בשפה המובנת להם.

ארמי אובד אבי וירד מצרימה

מדוע נכללו בהגדה פסוקי הביכורים?

אברבנאל: בלילה זה אנו מודים לה'. מתחילים בגנות ומסיימים בשבח (עיין פסחים קטז ע"א). בעל ההגדה משתמש בדוגמא זהה, מפרשת הביכורים, שגם בה מבנה הפרשה מתחיל בגנות ומסיים בשבח, שפותחים בגנות לבן ומסיימים בשבח הקב"ה.

שפתי חיים: חקלאי שרואה את פרי עמלו, מגיע לתחושת סיפוק. כדי למנוע ממנו לחוש "כוחי ועוצם ידי", מצוה התורה להביא ביכורים, כביטוי להכרת הטוב להקב"ה על היבול. כך גם עם ישראל מודים להקב"ה בליל הסדר על שהוציאם ממצרים.

רבי יהודה היה נותן בהם סימנים

מדוע רבי יהודה נתן בהם סימנים?

ראב"ן: כדי לשנות בדרך קצרה, כדברי חז"ל: "ישנה… לתלמידו דרך קצרה" (פסחים ג' ע"ב).

גימטריה דצ"ך עד"ש באח"ב=501, כמנין אשר:

האר"י: "…מי ה' אשר אשמע בקולו…" (שמות ה, ב).

החיד"א: "ואת המטה הזה תיקח בידך אשר תעשה בו את האותות" (שמות ד, יז).

היה כורך מצה ומרור ואוכל ביחד

מדוע הלל היה כורך אותם ביחד?

אלשיך: כריכת המצה והמרור מסמלים דרך בעבודת ה'. המצה מרמזת על יצר הטוב, המרור – על יצר הרע. את הקב"ה עובדים גם ביצר הרע, שהרי חז"ל דרשו – "בכל לבבך – בשני יצריך, יצר הטוב ויצר הרע" (ברכות דף נד).

מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים?

חת"ם סופר: נכרי שמתגייר, מברך "על הטבילה", לאחר שטבל, כיון שלפני כן הוא עדיין נכרי ואינו יכול לומר: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו". בתחילת ליל הסדר אנו נמצאים במצב של כביכול גויים, שהרי אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ועל כן אין אנו מברכים לפני סיפור יציאת מצרים, אולם אחריו, הגענו כביכול לדרגת "מתגיירים", התקרבנו להקב"ה ויכולים אנו לברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו".

הפוסט רעיונות יפים על ההגדה של פסח הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

• הלל ראה שפסח, מצה ומרור קשורים זה בזה, וגם המרירות שבגלות היא חלק מהגאולה, ולפיכך היה כורך את הפסח עם המצה והמרור ביחד, גם זה היה חלק מתהליך היצירה של עם ישראל כעם. שלושתם מבטאים את משמעות היצירה הרוחנית של עם ישראל ביציאתו מהשעבוד, אל החירות העצמית.
• כתב סופר: קרבן פסח זו מצות עשה, ומי שלא מקיימה חייב כרת. לעומת זאת מצוות מצה ומרור הן מצוות עשה רגילות. הלל מלמדנו להיות זהיר במצוה קלה כבחמורה, בכריכת שלשתן, הראה שכלם שוים בעיניו.
• הרב להמן: הלל הוא הסמל של הענוה וההתבטלות, למרות שהיה מנהיג, בעל שיעור קומה. הלל מורה כיצד להמתיק את המרירות (אם יש), בחייו של יהודי, בכריכת המרירות עם מעט מהמתיקות.
• אלשיך: כריכת המצה והמרור מסמלים דרך בעבודת ה'. המצה מרמזת על יצר הטוב, המרור – על יצר הרע. את הקב"ה עובדים גם ביצר הרע, שהרי חז"ל דרשו – "בכל לבבך – בשני יצריך, יצר הטוב ויצר הרע" (ברכות דף נד). עלינו לרתום את כח הרע לשירותו של הטוב בעבודת ה'.
• דברי יואל: הלל אמר בכל יום ברוך ה', וקיבל הכל לטובה ובשמחה, גם אם היתה לו רעה באותו היום (ביצה דף טז). הלל רצה לרמוז גם בקרבן הפסח את שיטתו, שיש לקבל את הטובה ואת הרעה בשמחה באותה המידה. קרבן פסח ומצה מרמזים על הגאולה, מרור מרמז על השעבוד והגלות. הלל כרך הכל יחד ואכל בהסיבה בדרך של חירות.
• כריכת המצה עם המרור מרמזת, שכדי להגיע לחירות (ע"י המצה), יש צורך להקריב קרבנות (מרור).

הפוסט כֵּן עָשָׂה הִלֵּל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם. הָיָה כּוֹרֵךְ… הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

בשנה זו שחל שביעי של פסח בערב שבת, לאור סמיכות החג לשבת, מתווספים כמה דינים על אלו שנוהגים בכל שנה. ננסה לבאר בע"ה את כולם לפי הסדר, ותחילה נסדר את לוחות הזמנים:

• יום חמישי, כ' ניסן – ערב חג שביעי של פסח. כניסת החג, עפ"י לוחות כניסת שבת וחג.
• יום שישי, כ"א ניסן – חג שביעי של פסח. צאת החג בכניסת השבת, עפ"י לוחות כניסת שבת.
• שבת קודש, כ"ב ניסן – אסרו חג פסח. צאת השבת, עפ"י לוחות כניסת ויציאת שבת.

הלכות שביעי של פסח

• יש להכין לפני כניסת החג, נר נשמה שידלק לפחות 25 שעות, (גם) להעברת אש.
• אין לברך 'שהחיינו' בהדלקת נרות או בקידוש של שביעי של פסח.
• אין להוציא את החמץ מהמקום המסומן שבו נשמר במהלך כל ימי הפסח, לצורך שבת.

 הלכות עירוב תבשילין

• בחג הותר לבצע מלאכת 'אוכל נפש'. כשחל חג ביום שישי (כמו שביעי של פסח השנה), מהתורה מותר לבשל מיו"ט לצורך שבת, אך חז"ל אסרו לבשל ביו"ט לשבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין.
• כדי שיוכל לבשל לשבת יש להכין ביום ה', ערב שביעי של פסח טרם כניסת החג עירוב תבשילין.
• בעירוב תבשילין מערב את התבשילים שהוכנו לחג עם תבשילים שרוצים להכין לשבת וע"י כך מותר להכין מיו"ט לשבת, משום שנחשב שהתחיל את הבישול מערב החג וכעת גומר את הבישול.
• עירוב תבשילין נעשה ע"י מצה ותבשיל, כגון: ביצה קשה, או מנת בשר / דג, בשיעור 'כזית' (מאכל שנפחו כ-30 סמ"ק), אך לא יערב על קטניות. את העירוב יש לשמור עד סיום ההכנות לשבת.
• נוהגים לבצוע על המצה בסעודה שלישית, בצירוף ללחם משנה.
• כשמניח את העירוב מברך: "… אֲשֶר קִדְּשָנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַּת עֵירוּב" ולאחר שבירך על מצות עירוב תבשילין, אומר נוסח קצר בארמית. אם אינו מבין בארמית, יאמר בעברית.
• מי שמתארח במקום שבעל הבית עושה עירוב תבשילין, אינו צריך לעשות עירוב בעצמו.
• גם מי שבישל את כל תבשיליו ורק רוצה לחממם על אש או פלטה לפני כניסת שבת, צריך לערב.
• הואיל ויש סוברים שעירוב תבשילין מועיל גם לדברים שאינם רק לצורך בישול אוכל, כגון לגלול ס"ת לצורך קריאה בשבת או להדליק נרות שבת וכיו"ב, ראוי שכל אחד יערב בלא ברכה.

 הכנות לשבת

• מותר לנקות את הכוסיות והפמוטות מהפתילות והדיסקיות כדי להדליק בהן נרות אחרים לשבת.
• יש להיזהר שלא להדביק את הנרות, כיון שיכול לבא לידי מירוח.
• אין להבהב או לתקן את הפתילה ביום טוב ולא לחתוך נר לשנים.
• הדלקת נרות שבת (ביום שישי) באמצעות העברה מאש קיימת שהוכנה לפני כניסת החג.

הלכות שבת שלמחרת שביעי של פסח

• קידוש של ליל שבת – כרגיל, אין צורך בהבדלה.
• בשבת מתפללים תפילות רגילות, כבכל שבת, למעט בקבלת שבת שנוהגים כמו ביו"ט שחל בשבת. יש המתחילים ב'מזמור לדוד' ובפיוט של לכה דודי שרים את שני הקטעים הראשונים והשניים האחרונים, ולאחר מכן מזמור שיר ליום השבת, ויש שאומרים רק 'מזמור שיר ליום השבת'.
• אין אומרים יעלה ויבוא בתפילות השבת.
• יש להימנע מלאכול חמץ בשבת, מחשש לבלבול בין כלי הבישול והאכילה הכשרים לפסח לבין כלי החמץ. [בפרט שבחלק משטרי המכירה, החמץ ברשותו של הגוי עד למוצאי שבת].
• במרבית שטרי המכר לגוי נכתב, שכל מה שנמכר לגוי נשאר מכור עד מוצאי שבת ועל כן אין להוציא משם דברי חמץ, שהיו אסורים בפסח.
• בארץ ישראל קוראים פרשת אחרי ומתחילים פרק א' בפרקי אבות.
• אין אומרים צדקתך במנחה.
• במוצאי שבת מבדילים כרגיל, עם בשמים ונר.

להורדת קובץ הלכות שביעי של פסח תשפ"ב

ניתן להיכנס לאתר שלנו בכתובת https://shaalti.co.il/

ניתן לשלוח הודעה כתובה בוואטסאפ לנייד 052-9453811,

או לכתובת מייל office@shaalti.co.il

בברכת פסח כשר ושמח

הרב חגי ולוסקי

הפוסט הלכות שביעי של פסח תשפ"ב הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

אתגרי ליל הסדר

ליל הסדר – לילה מיוחד, מרובה במצוות ומשופע בהלכות, מנהגים ופעולות. בשורות הבאות נמליץ על הכנה והיערכות לקראת הלילה המיוחד, ליל הסדר, כדי שנקיים כראוי את מצוות ליל הסדר ובמרכזן סיפור יציאת מצרים, כמו גם את מצות 'והגדת לבנך'.

הדמויות המרכזיות בליל הסדר הם הילדים, ועלינו למצוא את הדרכים להשאיר אותם עירניים, ולהפעיל אותם שישאלו / יאזינו / ישיבו לשאלות, שיהיו חלק פעיל מהסדר.

אתגרי ליל הסדר רבים: א. להחזיק את הילדים הקטנים ערים (גם בשבת רגילה), ב. להחזיק את כולם בריכוז למשך כל ההגדה, ג. לשלב את כולם בפרט במשפחה בה קיים פער בטווח הגילאים בין הגדולים לקטנים. ד. הבדלי מנהגים, בפרט כשלשולחן הסדר מסבות כמה משפחות, ה. אתגר חשוב, להתייחס לכולם, ללא הפליה. ו. להיות ערים וערניים לאורך כל הסדר (מייגע, בפרט לאחר ההכנות והניקיונות), ז. עמידה בזמנים, להספיק אכילת אפיקומן עד חצות, ח. לקיים את כל מצוות הלילה כראוי (חלקן דאורייתא), והאתגר המרכזי – שכולם יהיו מרוצים.

5 עקרונות חינוך בליל הסדר

ליל הסדר מושתת על חמישה עקרונות בחינוך, שנכונים לכל השנה, ובודאי לליל הסדר:

• מה נשתנה – דרך שאלה ותשובה. המלבי"ם אומר שסיפור בדרך שאלה ותשובה מעורר את התרגשות הלב. ר' יחזקאל אברמסקי ביאר שיש נעימות מיוחדת לדברים כשנאמרים כתשובה לשאלה.
• המחשה – בליל הסדר אנו משתמשים בהמחשות רבות, כדוגמת כרפס, מרור, חרוסת ועוד. לכל פריט יש ייעוד וסיבה. כמו גם לפעולות השונות, שאנו עושים בליל הסדר כדוגמת יחץ, הסיבה ועוד. חז"ל הדגישו זאת במילים "יכול מראש חודש? … לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך".
• סיפור – "מעשה בר' אליעזר… והיו מספרים ביציאת מצרים…". בלילה הזה יש להרבות בסיפור יציאת מצרים, למעט בדרשות ופלפולים, שהרי חמשת התנאים ותלמידיהם עסקו בסיפור יציאת מצרים.
• חזרה ושינון – "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח". לחזור ולשנן את הסיפור לילדים, כל אחד ברמתו. לא להסתפק בידיעה מהעבר, משנה שעברה.
• קליות ואגוזים – התגמול פעל עוד בימי חז"ל, כפי שאמרו לתת לילדים 'קליות ואגוזים'. מומלץ מאד להצטייד בליל הסדר בפרסים כתגמול לשאלה ו/או תשובה יפה, כדי לעודד את הילדים להשתתף. [לוודא שאין בפרסים מוקצה, ושהממתקים אינם חלביים].

התארגנות לקראת ליל הסדר

1. ניתן לחלק את קטעי הקריאה, בפרט לילדים, שיתכוננו לקטע שיקריאו בפומבי בליל הסדר.
2. כיום ניתן להשמיע לילדים את שירי ליל הסדר בימים שנותרו עד החג, שיכירו וייערכו.
3. עזרים לליל הסדר – הגדות לילדים, תמונות מספרות, אמצעי המחשה, פרסים, ממתקים.
4. חשוב להקפיד שמשתתפי הסדר (לא רק הילדים) ישנו בצהרי ערב פסח ויאגרו כוחות, שיהיו עירניים.
5. תחילת הסעודה בשעה מאוחרת יחסית, מומלץ לאכול כראוי (במגבלות ההלכתיות) בשעות שלפני החג.
6. הישיבה סביב שולחן הסדר הינו שלב רגיש, מעבר לזמן היקר שנמשך. כדי לחסוך עגמת נפש וזמן יקר, כדאי לארגן את סדר הישיבה סביב שולחן הסדר מבעוד יום, לפני כניסת החג.
7. שולחן הסדר מכיל פריטים רבים. מומלץ לארגן את השולחן מבעוד יום, כדי לחסוך בזמן היערכות.
8. כדאי להכין מבעוד יום קערות לנטילת ידים, מגבות, קיטל לעורך הסדר (לנוהגים ללבוש קיטל).
9. להכין בקבוקי יין / מיץ ענבים, גביעים המכילים שיעור עפ"י ההלכה (לזכור להכשיר את הגביעים).
10. מצות בכמות מספיקה. במידה ומשתמשים במצות יד, (בפרט אם נאפו ערב חג) לוודא הפרשת חלה.
11. בחלק ממצוות האכילה יש להקפיד על אכילת כזית/ים מצה או מרור, וכן שתיית רביעית ב-4 כוסות. הואיל ולא ניתן בליל הסדר למדוד, ראוי לעשות זאת לפני החג, לדעת מהם שיעורי האכילה והשתיה.
12. פריטי הסדר – כרפס, מרור, ביצה צלויה, זרוע צלויה, חרוסת, מי מלח.
13. לזכור לכוון את שעון השבת, שיכבה בשעה מאוחרת יותר מאשר בשבת רגילה.

דגשים לעורך הסדר

• להיערך כראוי ולהכין את ההגדה. לבוא לליל הסדר מוכנים עם שאלות ותשובות, רעיונות וסיפורים.
• לא לשלוח את הילדים מהשולחן מיד לאחר שאלות 'מה נשתנה'. תפקידם לא הסתיים, הוא רק החל. בשלב זה אנו משיבים לשאלות הילדים. מטרת הקושיות היתה לקבל תשובות והסברים.
• יש ילדים שלאחר ששרו 'מה נשתנה' בימים שלפני החג בצורה יפה, מקבלים בליל הסדר "פחד קהל", הם מתביישים או מסרבים לשיר. חשוב שלא ללחוץ עליהם, בודאי לא לעשות מזה ענין. יש לזכור ש'מה נשתנה' נתקנה בתחילת ליל הסדר. כדאי לאפשר לילד לשיר בהמשך ליל הסדר, כש"יתחמם" יותר.
• בקרב חלק מהעדות נהוג לערוך מחזה שבו ממחישים את יציאת מצרים. ראוי לאמץ מנהג זה.
• למצוא את הדרך לשלב את כולם, לתת לכל אחד את היחס הראוי. סביב השולחן מסבים ילדים ונוער בגילאים שונים, וברמות הבנה וידע שונים זה מזה.
• מומלץ לשלב את הילדים בקטעי הקריאה, בעיקר בשלבים הראשונים של תחילת ההגדה.
• בהגדה יש התייחסות לכל אחד מארבעת הבנים, כולל גם את הבן הרשע. מההתייחסות האישית ניתן ללמוד שיש לענות לכל אחד בהתאם להבנתו.
• ב'עשר המכות' מנהגים רבים לקרוא כל מכה ולהטיף באצבע מכוס היין. יש רבים שממשיכים בקריאת ההגדה. ראוי מאד להתעכב בנקודה זו (או בהמשך הסדר) עם הילדים, ולהאריך בתיאור עשר המכות עפ"י מדרשי חז"ל, בכמה מישורים:

1. לפרט מה היה במכה. ניתן לפרט את חיי בני ישראל במקביל למכה שחוו המצרים.
2. להסביר מה היו נזקי כל מכה והשלכותיה על המצרים.
3. לתאר מדוע הוכו באותה מכה. נימוקים רבים אודות 'מידה כנגד מידה'.
4. להאריך בהסבר מה היו הניסים במכה.

הסברים אלו, בתוספת קריאת ההגדה הם קיום מצוות סיפור יציאת מצרים.

• מאד חשוב להחמיא לילדים על כל שאלה / תשובה / רעיון נחמד. ראוי לתת לילד פרס או ממתק על כל השתתפות פעילה. התגמול מעודד אותם להשתתף באופן פעיל ומחזיק אותם עירניים לאורך הסדר.
• מטרה חשובה בליל הסדר, שכל המסובים, בדגש על הילדים יזכרו את ליל הסדר לאורך זמן, שיותיר בהם רושם רב. לצורך כך עלינו לוודא שלאורך כל הסדר נשמרת אוירה נעימה , ללא מתחים.
• לסיום, יש כלל "כל תכנית – על בסיס לשינויים". על אף שאנו נערכים ומכינים רעיונות והפעלות, יש מצבים שאינם צפויים. גם כשלא הכל פועל כמתוכנן, חשוב מאד "לזרום". יש לזכור שאוירה חיובית ולבבית סביב שולחן הסדר חשובה יותר מסיפור או רעיון נוסף.

להורדת קובץ הלכות לליל הסדר, ניתן להיכנס לאתר שלנו בכתובת https://shaalti.co.il/

ניתן לשלוח הודעה כתובה בוואטסאפ לנייד 052-9453811, או לכתובת מייל office@shaalti.co.il

בברכת פסח כשר ושמח

הרב חגי ולוסקי

הפוסט המדריך היעיל לסדר פעיל – כיצד ניערך לליל הסדר הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

רבי חיים סולובייצ'יק מבאר שיש שלושה חילוקים בין מצות "זכירת יציאת מצרים" כל השנה, למצות "סיפור יציאת מצרים" בליל הסדר:

א. מצות זכירה (כל השנה) היא לעצמו, מצות סיפור (בליל הסדר) היא לזולת, בדרך של שאלה ותשובה.

ב. במצות זכירה בכל השנה די בזכירת יציאת מצרים בלבד, אולם בליל הסדר – יש לקיים עפ"י מתווה שהגדירו לנו חז"ל: את הסיפור יש לפתוח בגנות ולסיים בשבח.

ג. במצות "סיפור יציאת מצרים" בליל הסדר – יש לדרוש את כל טעמי ושרשי הסיפור, (עד כדי שרבן גמליאל אומר שמי שלא אמר ג' דברים לא יצא ידי חובה), ועושים שינויים, כדי שהילדים ישאלו ויש לכך סדר שלם, וזאת בניגוד לזכירה שנעשית בכל יום – זכירה בעלמא ללא המחשות.

הפוסט מה מיוחד במצות "זכירת יציאת מצרים" בליל הסדר, הרי היא קיימת בכל יום, כל השנה? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

פירוש קדמון: לבן הארמי, שרצה להשמיד את יעקב.

רשב"ם: אברהם אבינו, שהיה ארמי-מארם, והיה אובד וגולה.

אבן עזרא, ספורנו: יעקב נקרא אובד, שהיה עני, ודברי הפסוק: "תנו שכר לאובד" (משלי לא, ו). לפי זה פירוש הפסוק: "ארמי אובד (היה) אבי".

אור החיים: יצר הרע, שנקרא רמאי (אותיות ארמי), שמרמה את הבריות לאבדם. "אבי" – זה אדם הראשון, שיצר הרע החטיאו.

השל"ה: בלעם, שירד למצרים כדי לייעץ לפרעה, כיצד לאבד את עם ישראל.

הפוסט "ארמי אובד אבי" – מיהו ארמי? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

הפוסט מה המיוחד בסיפור יציאת מצרים בליל הסדר הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

לקט יושר: פסקה זו עוסקת בהודיה להקב"ה ובפרסום ניסיו עמנו. מגביהים את הכוס בעת פרסום שמו של הקב"ה, ע"ש הכתוב: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז, יג).

הרב להמן: מגביהים את הכוס, כדי לפרסם ברבים שעם ישראל ניצל מהתבוללות והתערבות עם הגויים בזכות ששמר על ייחודו. כוס היין מדגימה את הזהירות משתיית יין נסך.

הפוסט מדוע מגביהים את הכוס באמירת "והיא שעמדה"? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

חתם סופר: נכרי שמתגייר, מברך "על הטבילה", לאחר שטבל, כיון שלפני כן הוא עדיין נכרי ואינו יכול לומר: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו". בתחילת ליל הסדר אנו נמצאים במצב של כביכול גויים, שהרי אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ועל כן אין אנו מברכים לפני סיפור יציאת מצרים, אולם אחריו, הגענו כביכול לדרגת "מתגיירים", התקרבנו להקב"ה ויכולים אנו לברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו".

מעשה ניסים: כיון שזו מצוה בפני עצמה. כשם שלא מברכים ברכה מיוחדת על ברכת המזון או על תפילה, שגם הן מצוה, כך לא מברכים על סיפור יציאת מצרים.

פרי מגדים: כיון שניתן לקיים במחשבה את מצות "סיפור יציאת מצרים". ברכות נתקנו רק על קיום מצוה, ולא במחשבה.

הפוסט מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

ü     רבי אהרן מקרלין: גימטריה של "כוס יין"=156. אם נכפיל גימטריה זו (156) ב-4, נקבל 624, גימטריה של המילה חירות. 4 "כוס יין" בגימטריה=חירות.

ü     הגדת "חודש האביב": לענבים יש ייחודיות, ביחס לפירות אחרים. היין (המיץ) שבלוע בענבים הולך ונרקב עם הזמן, אולם כשמפרידים אותו מהענבים, ומוציאים אותו (סוחטים) – הוא משביח, (ולכן נתקנה לו ברכה מיוחדת). כך גם בנ"י, כשהיו במצרים, ירדו למ"ט שערי טומאה ועבדו ע"ז, וכמעט שלא ניתן היה להבחין בינם לבין המצרים. אולם כשיצאו ממצרים, עזבו את הדרך הקלוקלת, קיבלו את התורה ונהיו לעם סגולה.

ü     מטה משה: עם ישראל נמשל לגפן, כשם שלא ניתן להרכיב את הגפן עם עץ אחר, כך עם ישראל שומר על ייחודו ולא ניתן לערב אותו עם אומות העולם. שותים ארבע כוסות יין, כדי לציין את ייחודיות עם ישראל שלא נטמעו במצרים.

הפוסט מדוע בארבע כוסות שותים דוקא יין? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

×      קדושת לוי: בתפילין שלנו כתוב "שמע ישראל… ה' אחד" (דברים ו, ד), אנו זוכרים את הקב"ה, אבל בתפילין של הקב"ה כתוב: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", הקב"ה זוכר אותנו. בתורה החג נקרא "חג המצות", הקב"ה משבח את עם ישראל, על המצות שאכלו בצאתם ממצרים, ומזכיר את חסד ההליכה במדבר. מאידך, אנו משבחים את הקב"ה וקוראים לחג "פסח", ע"ש הנס שעשה לנו, כשפסח על דלתי בנ"י במצרים.

×      דובר שלום: את קרבן הפסח הקריבו כשבית המקדש היה קיים, בערב פסח, וזמן אכילתו בלילה הראשון נמשך מתחילתו ועד אמצעו בחצות הליל. התורה קוראת לחג בשם שממחיש מצוה שנוהגת בכל שבעת ימי החג – מצות, ולא במצוה שנוהגת רק בחצי היום הראשון – קרבן הפסח.

הפוסט מדוע בתורה מכונה החג "חג המצות", ואילו בחז"ל מכונה "חג הפסח"? הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.