• אין לכבס בגדים (ובכלל זה ניקוי יבש) בשבוע שחל בו תשעה באב. מנהג האשכנזים שלא מכבסים בגדים מר"ח אב. גם בגדים שלא יילבשו בתשעת הימים אין לכבס. גיהוץ בגדים דינו ככיבוס.
• בכלל איסור כיבוס בגדים גם מגבות, סדינים, מצעים ומפות. לנקות כתם נקודתי מבגד מותר.
• אסור ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים, וכן להציע מיטה או להשתמש במגבות שכובסו וטרם השתמשו בהם.
• כדי שמותר יהיה ללבוש בגדים מכובסים או מגוהצים, יש ללבשם ולהשתמש בהם לפני ר"ח אפי' רק כמה דקות.
• מי שלא הכין לפני ר"ח, יכול ללבוש את הבגדים בשבת חזון, ולהחליף בכל כמה שעות בגד אחר מכובס. ויכול לתת לקטן שילבשם, או שיניח את הבגד על הרצפה, שיתאבק מעט, ורשאי ללבשם.
• מותר ללבוש לכבוד שבת את בגדי השבת כשהם מכובסים ומגוהצים.
• אין לחדש בט' הימים בגדים חדשים, (גם בגד שלא מברכים 'שהחיינו'), וגם לא בשבת. לבני ספרד אסור לחדש בגדים אלו רק בשבוע שחל בו ט' באב. מותר לחדש בשבת חזון בגדי זיעה חדשים.
• מחמירים שלא לכבס גם בגדי קטנים, אך בגדי קטנים שמתלכלכים תדיר (גילאי 6-7 שנים), כשיש צורך להחליפם בכל יום מותר לכבסם. אין לצרף אליהם בגדים שאין היתר לכבסם.
• בתשעת הימים אסור לסרק פאה ולהשתמש בספריי, אך מותר לסרק פאה ללא שימוש בחומרים.
• אסור לתפור בגדים חדשים מר"ח אב. מותר לתקן בגד שנקרע, וכן מותר לתפור כפתור בבגד.
• חייט שקיבל בגדים חדשים לתפירה לפני ר"ח אב, מותר להמשיך לתפור עד שבוע שחל בו.

קניות בתשעת הימים

• אין לקנות תכשיטים, כלי כסף וזהב ודברים יקרי ערך בתשעת הימים.
• יש למעט בקניית כלים ודברים שלא נצרכים לתשעת הימים. אם נצרכים לימים אלו מותר לקנות.
• אין לקנות בגדים בתשעת הימים. מכירה ובה מבצעי הנחה מיוחדים שלא יהיו לאחר תשעת הימים, מותר לקנות גם בתשעת הימים.
• מותר לקנות מתנה לאשה, (למטרת שלום בית) בתשעת הימים, משום שנחשב צורך מצוה.

בשר ויין בתשעת הימים

• מנהג בני אשכנז שלא לאכול בשר ולא לשתות יין מר"ח אב, ובכלל זה תבשיל שהתבשל עם בשר.
• בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, יש שנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין החל ממוצאי ר"ח אב, ויש שנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
• מותר לשתות משקאות חריפים שאין בהם תערובת של יין כדוגמת בירה, ליקר, וויסקי, וכדו'.
• ילדים עד גיל 3 אפשר להאכילם בשר. מגיל 3 עד גיל שיודעים להתאבל על ירושלים נחלקו הפוסקים האם מותר לתת, ה'משנה ברורה' החמיר. תבשיל שהתבשל עם בשר אפשר לתת להם.
• בשבת מותר לאכול בשר ולשתות יין. בהבדלה במוצא"ש חזון, יש נותנים לקטן שהגיע לגיל חינוך שלא יודע להתאבל על ירושלים, לשתות מהיין. אך רבים נוהגים שהמבדיל שותה את כוס היין.
• עוגות שיש בהם יין וטעמו ניכר – יש מחמירים שלא לאכלם בימים אלו.

יהי רצון שיקויים בנו בקרוב הפסוק "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה ח יט)

הרב חגי ולוסקי , 052-9453811

הפוסט דיני תשעת הימים ותשעה באב תשפ"ד הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.

• הצום מתחיל בעלות השחר וככל תעניות ציבור אסור באכילה ובשתיה. התענית נוהגת רק ביום.
• כולם חייבים לצום. קטנים עד גיל מצוות פטורים מהצום, ואינם חייבים אף בתענית שעות.
• חולה (גם אם אין בו סכנה) שצריך לאכול פטור מהצום ואוכל ושותה כרגיל ללא שיעורים.
• מעוברות ומניקות אינן צמות. הגדרת מעוברת – מרגע שיודעת שהיא מעוברת. הגדרת מינקת – כל עוד היא מניקה, גם אם רק חלקית. אם אינה מניקה עליה לצום גם בתוך 24 חודש מהלידה.
• יולדת (גם אם אינה מניקה) בתוך 30 יום ללידה אינה צמה.
• אלו שמותר להם לאכול, לא יתענגו במיני מעדנים. לקטנים, שאינם יודעים להתאבל, מותר.
• אין לערוך אירועים בליל תענית י"ז בתמוז, פרט לסעודות מצוה.
• לאחר שהולך לישון בליל התענית אין לאכול ולשתות, גם אם מתעורר לפני עלות השחר, אלא אם כן התכוון לקום לפני עלות השחר והתנה שמעוניין לאכול.
• שטיפת הפה מותרת רק אם יש צער אם לא ישטוף, וצריך לכפוף ראשו ופיו שלא יבלע. אין לצחצח שינים בצום, כיון שלאחר הצחצוח שוטפים את הפה, והשטיפה מותרת רק במקום צער.
• מותר לרחוץ פניו, ידיו ורגליו במים חמים, וכן מותר לרחוץ כל גופו בצונן, אך נהגו להחמיר שלא לרחוץ בתענית את כל גופו במים חמים.
• בשחרית ומנחה מוסיפים תפילת 'עננו' ב'שמע קולנו' שבתפילת לחש. אשכנזים מוסיפים 'עננו' רק במנחה. בחזרת התפילה שליח הציבור אומר 'עננו' לאחר ברכת גואל ישראל.
• קוראים בפרשת כי תשא 'ויחל משה'. אשכנזים קוראים הפטרת 'דרשו' במנחה (ישעיהו נה).
• מותר לאכול בשר ולשתות יין במוצאי הצום.

דיני שלושת השבועות

• החיד"א כתב: "טוב לומר סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות [היום] וכן נהגו בארץ ישראל" (מורה באצבע סי' רל). בערב שבת, בערב ראש חודש ובראש חודש – אין אומרים.
• בשלושת השבועות שבין י"ז תמוז לתשעה באב, בין המצרים נוהגים מנהגי אבלות.
• קניית דירה או רכב מותרות לאדם נשוי בימי בין המצרים עד ר"ח אב, משום שאדם נשוי מברך עליהם 'הטוב והמטיב', אך רווק שמברך עליהם 'שהחיינו' אינו יכול לקנותם בימי בין המצרים.
• בגדים שאינם חשובים, שאין מברכים עליהם 'שהחיינו' מותר לקנות ולחדש עד ראש חודש אב. מותר לקנות בגדים חשובים (שמברכים עליהם 'שהחיינו') על דעת לחדשם לאחר תשעה באב.
• אשכנזים נוהגים לא להסתפר מי"ז בתמוז. לבני ספרד יש נוהגים שלא מסתפרים מי"ז בתמוז ויש נוהגים מר"ח אב או משבוע שחל בו ט' באב. לכל הדעות מותר לקצר שפם אם מפריע באכילה.
• מותר ללכת לים ולבריכה, עד ראש חודש אב (גם אם לא לפני כן).

דיני ברכת שהחיינו בשלושת השבועות

• ראוי שלא לברך 'שהחיינו' על פרי או מלבוש חדש בימי בין המצרים. בשבת מותר לברך 'שהחיינו', אך האר"י ז"ל היה מחמיר שלא לברך 'שהחיינו' גם בשבת בג' השבועות.
• לחולה וכן לאישה מעוברת מותר לאכול פירות חדשים, אך לא יברכו עליהם שהחיינו.
• פרי חדש, שלא ימצא לאחר תשעה באב ואינו יכול לשמור עד שבת משום שיתקלקל, מותר לברך עליו 'שהחיינו' ולאכלו גם ביום חול.

דיני שמיעת שירים ומוזיקה בשלושת השבועות

• אסור לשמוע מנגינות ושירים בימי 'בין המצרים'. מי שמצבו הנפשי ירוד מאוד והמוזיקה משפיעה עליו לטובה – מותר לו לשמוע. מוזיקה לצורך רפואי – מותר לשמוע.
• לימוד נגינה (כשהתחיל ללמוד לפני ימי 'בין המצרים'] – מותר עד ראש חודש אב.
• שירה בפה (ללא כלי נגינה) – ביחיד מותר, אך בציבור ראוי להימנע.
• לילדים עד גיל חינוך [=גיל שש] מותר לשמוע. [גם אם הגדולים שומעים ברקע את המנגינה. משום שהם לא מתכוונים לשמוע וליהנות ממנה, (כדים נוסע באוטובוס ושומע מנגינה).

יהי רצון שיקויים בנו בקרוב הפסוק "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" (זכריה ח יט).

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il

לרעיונות יפים על פרשיות השבוע, בקישור https://did.li/PR45q

הפוסט הלכות צום י"ז בתמוז וימי 'בין המצרים' תשפ"ד הופיע לראשונה ב-תורתך שאלתי.