יט. אחר עשיית צרכיו, (גדולים או קטנים), צריך ליטול ידיו ולברך 'אשר יצר…'. אין שיעור להטלת מימיו, שאפילו על טיפה

יז. בקומו משנתו יעיד על עצמו אמונתו בבורא יתברך ויאמר: "מודה אני לפניך…". [יעשה הפסקה קצרה בין המילה 'בחמלה', למילה

טו. אלו דברים שצריכים נטילת ידים במים: הקם ממיטתו, היוצא מבית הכסא ומבית המרחץ והנוטל צפרניו, לאחר תספורת, הנוגע במנעלים

יג. אין ליטול ידיים שחרית במים סרוחים, שנשתנה מראיהן, או שנעשתה בהם מלאכה. מים ששימשו לרחיצה או לנטילת ידיים, נפסלו

יא. מאכלים שידוע בבירור שנגעו בהם קודם נטילת ידים שחרית, אם הם דברים יבשים, כגון פירות שאפשר לשוטפם במים, יש

ט. אין ליטול ידיו שחרית על גבי קרקע במקום שהאנשים עוברים ושבים שם, ולא יטול ידיו על גבי כלים, מפני

ז. צריך ליטול כל האצבעות וכף היד עד חיבור הפרק עם הזרוע. ואם אין לו מים כדי נטילת כל כף

ה. צריך ליטול כל האצבעות וכף היד עד חיבור הפרק עם הזרוע. איטר יד נוטל את ידיו כסדר, כמו כל

ג. כשבא ליטול ידיו שחרית יש להקדים ליטול את ידו הימנית. ישפוך על יד ימינו תחילה ואחר כך יאחז הכלי

א. כשיעור משנתו יטול ידיו. יש שני טעמים לנטילת ידים בבוקר: 1. מפני שבודאי נגע בשנתו במקומות המכוסים, וצריך נטילה.